גירושין, סמכויות הרבנות וסרבן גט
גירושין וסמכויות הרבנות, בית הדין הרבני
כאשר בני זוג יהודיים מבקשים להתגרש, עומדת לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בעניין הגט. ישנם תחומים רבים הנוגעים להליך הגירושין, כגון חלוקת רכוש, מזונות, משמורת ילדים ועוד, כאשר בנושאים אלו קיימת סמכות גם לבית משפט לענייני משפחה (תלוי אלו תביעות ייעשו ככרוכות בתביעה עיקרית, היכן הוגשה התביעה הראשונה ועוד) אולם עניין עריכת הגט יהא אך ורק בסמכות בית הדין הרבני. יתרה מזאת, אף בני זוג יהודיים שנישאו בחתונה אזרחית ולא יהודית- יזדקקו לגט לחומרה מטעם בית הדין הרבני.
כאשר רק אחד מבני הזוג מבקש להתגרש ואילו השני איננו מעוניין בכך, יוכל השני לעתור לבית הדין בבקשה לשלום בית. בית הדין יערוך בירור וינסה להתחקות אחר הסיבות אשר הקימו את הבקשה לגירושין ויבחן אם יש הצדקה לכך (למשל בהיעדר יחסי אישות תקינים בין בני הזוג, בנוכחות אלימות או התעללות במערכת היחסים ביניהם, התמכרות לסמים או אלכוהול של אחד מבני הזוג, השפלה והתעללות נפשית, בגידות וכדומה).
סרבן הגט- הוא בעל אשר מסרב ליתן גט לאשתו. מבחינה הלכתית לא ניתן לכפות על אדם ליתן גט, שהרי ייחשב הוא "גט מעושה" אשר אינו תקף מבחינה הלכתית. עם זאת, כאשר בית הדין בחן את עילת הגירושין ומצא לנכון להיעתר לבקשה לגט, יוכל בית הדין ליתן פסק דין המחייב את הבעל במתן הגט ואז לא ייחשב הגט מצידו לגט מעושה. לבית הדין יש סמכויות נרחבות בהטלת הגבלות וסנקציות על הבעל סרבן הגט, ואף סמכות לשולחו למאסר בפועל.
